הפארק הלאומי 'עץ יהושוע' Joshua Tree National Park

במבט ראשון, הפארק הלאומי 'עץ יהושוע' נראה כמו שממה מדברית, והאמת, הוא אכן כזה.

בנקודה בה מדבר קולורדו פוגש את מדבר מואבי בדרום מזרחה של קליפורניה, השממה בולטת לעין.

אך פארק זה הוא לא סתם "שממה". אוהבי המדבר יעריכו את המרחבים שלו, את גושי הסלעים שבו, שנחשבים למעולים על ידי מטפסי הקירות ואת עצי היהושוע המיוחדים שעל שמם נקרא הפארק.

הנועזים שיצאו לטייל ברגל, חרף חום המדבר העז, ימצאו כאן דברים מופלאים.

צבי מדבר וכבשי בר, שרידי מכרות החשופים לרוח ובתים נטושים של רודפי חלומות ופושעים נואשים, ציורי סלע שהושארו כאן על ידי הילידים ומאות עצים ממשפחת היוקה (Yucca) שנדמו לחלוצים המורמונים שחלפו כאן באמצע המאה ה-19 כנביא הפורש ידיים מעלה ומוביל את צאן מרעיתו לארץ הקודש.

בחמשת אלפי השנים האחרונות שימשה פיסת אדמה מדברית זו כנתיב מעבר והתיישבות לרבים. שבטים אמריקאים-ילידיים, מיסיונרים, כורים, חוואים ומתיישבים.

כולם ניסו ליישב את השממה, מעטים הצליחו, הרוב נכשלו.

אכן, זו אדמה עוינת, אך בוודאי לא חסרת חיים. מאות זנים של צמחים מצאו דרך להיאבק בחום המדבר ובהיעדר המשקעים. העץ המכונה יהושוע הוא הגדול מכולם והוא אנדמי לכאן, למדבר מואבי.

מדבר מואבי הוא מדבר בצל גשם והוא הצחיח ביותר מבין מדבריות צפון אמריקה, והקטן מבין כולם. גובהו נע בין 1,520 מטרים מעל פני הים לשיא שלילי של מינוס 86 מטרים בעמק המוות, הנקודה הנמוכה ביותר בחצי הכדור המערבי.

מדבר מואבי מקבל פחות מ-330 מיליליטר של גשם בשנה, אתגר אדיר לבעלי החיים ולצמחייה, כאן כל טיפת מים חשובה.

אבל לא כל שטח הפארק שוכן בתחום מדבר מואבי. הצד המזרחי שלו הוא חלק ממדבר קולורדו שהוא בעצמו הזרוע המערבית של מדבר סונורן רחב הידיים (Sonoran Desert). ההבדל בין המדבריות נעוץ בגובה. בעודמדבר מואבי נחשב "מדבר גבוה" מדבר קולורדו נחשב נמוך.

ההבדל הנראה ביותר לעין הוא בתחום גדילתם של עצי היהושוע, שמשגשגים במדבר מואבי בלבד ולמעשה מגדירים את גבולו. וגם בגופנו נרגיש את ההבדל שבין שני המדבריות. הטמפרטורה במדבר קולורדו גבוהה בממוצע בכמה מעלות מאשר במדבר מואבי.

בקיץ חם כאן מאוד, במהלך היום הטמפרטורה יכולה להגיע לשיא של 43 מעלות צלזיוס וחום הקרקע מגיע לחום נוראי של 82 מעלות. אף לילות הקיץ אינן מספקים נחמה מהחום והטמפרטורה לעולם לא יורדת מתחת ל-22 מעלות.

החורף זה כבר סיפור אחר, ובגלל גובהו עלול מדבר מואבי להתכסות בשמיכה דקה של שלג וטמפרטורות נמוכות הן עניין שבשגרה.

ואלו שיגיעו בעונות המעבר יזכו בכל הקופה. עם טמפרטורות נוחות, שמים כחולים, לילות נעימים ובאביב אף מרבדי פרחים שמעטרים את המדבר הצחיח.

ובכל זאת, גם המטיילים בתקופה הנוחה יותר חייבים להצטייד בכמות גדולה של מים, בכובע רחב שוליים ובקרם הגנה.

וערימות הסלעים שבפארק? הם נוצרו בידי מגמה שיצאה מהאדמה לפני מאה מיליון שנים והתקררה.

מי תהום שזרמו דרך חריצים באדמה שייפו את הסלע לכדי אבנים עגולות ושיטפונות בזק סחפו סלעים קטנים על הקרקע ליצירת ערימות אבן והרים בודדים ובולטים בשטח המישורי.

בין גוש סלעים אחד למשנהו גדלים עצי היהושוע. הם גדלים בריחוק מה אחד מהשני על מנת שהשורשים יוכלו להתפרס על פני שטח נרחב ולתפוס כמה שיותר לחות מהסביבה. בעשור הראשון לחייו העץ גדל בכשמונה סנטימטרים בשנה, די מהר לעץ הצומח במדבר, אך בבגרותו העץ מאט את גדילתו ואורך חייו מגיע למאות שנים עם גובה שיא של 12 מטרים.

בוקר עולה על המדבר ואני יוצא דרך מרכז המבקרים הדרומי של הפארק Cottonwood Visitor Center אל היעד הראשון, גן הקקטוסים Cholla Cactus Garden.

קקטוס הצ'ולה צומח רק כאן, בדרום מערב ארצות הברית ובמדבר סנורה, והוא נודע גם בשם 'הצ'ולה המקפץ' בגלל שהוא משגר את זרעיו למרחק על מנת להתרבות.

שיגור זה הופך את הקקטוס למסוכן למדי, ובשביל בן 400 המטרים יש להישמר שלא להתקרב אל הקקטוסים פן יעיפו מקוציהם היישר לגופך, חוויה לא נעימה במיוחד.

ממשיכים לנסוע עד לחניון הקטן שבתחילת השביל אל 'הר ראיין' Ryan Mountain כשבדרך עוברים על פני תצורות סלע מעניינות שזכו לכינויים 'סלע הגולגולת' ו 'סלע ג'מבו'.

חמישה קילומטרים אורך הטיפוס לפסגתו של ההר בשביל צר ומדרגות אבן אך מקצהו, בגובה של 1,664 מטרים יש נוף נהדר של לב הפארק וחלקו המערבי עד להרי סן חאניטו, את הסלעים הגדולים שמכסים את הקרקע מצפון ואת אגן פינטו ממזרח.

חוזרים לרכב וממשיכים דרך נופים של ערימות סלעים גדולות לנקודת התצפית של קייז Keys View.

מנקודת תצפית זו ישנם הנופים היפים ביותר בפארק. ההר בן 1,580 המטרים אינו הגבוה ביותר אך מיקומו ברכס הרי סן ברנרדינו הקטן ממש מעל שבר סן אנדראס המפורסם מעניקים מבט נרחב על השטחים שמדרום ל'עץ יהושוע'. את שבר סן אנדראס, שהוא קו ההשקה בין הלוח הפסיפי ללוח הצפון אמריקאי ניתן לראות בבירור בתוואי המדברי, והוא מהלך אימים על תושבי האזור.

שבר סן אנדראס נמתח לאורך 1,300 קילומטרים המחולקים למספר חלקים. חלקו הצפוני נמתח לאורך צפונה של קליפורניה עד לסן פרנסיסקו ובחלק זה התרחשה רעידת האדמה הקטלנית של שנת 1906 שהחריבה את העיר.

חלקו המרכזי של השבר רגוע יותר, רעידות אדמה כמעט ולא מתרחשות כאן למרות שהשבר ברור לעין בתוואי הקרקע.

התוואי הדרומי של השבר עובר ליד הפארק בין רכס סן ברנרדינו הקטן להרי סן חואניטו דרומה עד אגם המלחSalton Sea. כבר 300 שנים שלא התרחשה רעידת אדמה חזקה בתוואי זה, והמומחים מעריכים שהלחץ המצטבר ישתחרר בקרוב ויגרום לרעידה בעוצמה העולה על 7 בסולם ריכטר, כזו שתגרום לנזק עצום לאזור העיר פאלם ספרינג ותפגע גם במרכזי האוכלוסיה של סן דייגו ולוס אנג'לס.

לאחר מכן נסעתי למסלול אל שרידי מכרה הזהב 'הסוס האבוד' Lost Horse Mine. זהו מסלול של 6.5 קילומטרים בתוואי המדברי המגיע לשרידים השמורים להפליא של המכרה שהיה פעיל מסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20.

לאחר הסיור בין המבנים הישנים והשרידים של מכונות הכרייה חזרתי לרכב אל היעד הבא, 'העמק הנסתר' Hidden Valley. זהו אחד מהמקומות היפים ביותר בפארק, ותצוגה נפלאה של כל מה שיש לו להציע. סלעים ענקיים שהם אטרקציה למטפסי קירות, בולדרים במגוון צורות ואמפיתיאטרונים טבעיים שאדמתם הייתה מכוסה בעבר בעשב עד שזה חוסל על ידי עדרי הבקר שהובאו לפה על ידי האדם. השביל מתפתל בין סלעי הענק, העצים, השיחים ועמוד גבוה שזכה לכינוי 'Hidden Tower' עד שחוזר למגרש החנייה.

בקרבת מקום שוכנת לה חוות 'מלכת המדבר' Desert Queen Ranch שהוקמה על ידי החלוץ ביל קייז ובה הוא חי עם משפחתו והפריח את שממת מדבר מואבי בין השנים 1917 ועד מותו בשנת 1969. החווה שמורה להפליא אך על מנת להגיע לכאן יש לתאם מראש סיור מודרך עם הריינג'רים של הפארק. חוץ מבית החווה יש כאן תחנת רוח, מטעים, גנים וערימה של כרכרות, כלים חקלאיים, טרקטורים, כלי כרייה ואפילו כבשי בר שרועות בסביבה.

ליד החווה נמצא 'סכר ברקר' Barker Dam שנבנה על ידי ביל קייז עצמו על מנת להשקות את עדרי הבקר והשדות החקלאיים. בשנים גשומות מראה האגמון שלב המדבר משובב נפש.

בעיירה המדברית הקטנה 'עץ יהושוע' Joshua Tree מחוץ לגבולות הפארק, ממוקם מרכז המבקרים הגדול של הפארק Joshua Tree Visitor Center. גדול באופן יחסי כי למעשה הוא אחד ממרכזי המבקרים הקטנים שנתקלתי בהם, אך המקום מציע מסעדה קטנה, חנות מזכרות, תצוגה על הפארק ומרכז מידע.

לסיכום, הפארק הלאומי הקטן והמיוחד הזה מושלם לאוהבי מדבר, מקומות מבודדים, ולאלו המחפשים יעד לטיול חורף או עונת ביניים במרחק לא רב מהמרכזיים העירוניים הגדולים של קליפורניה ונבדה.