הפארק הלאומי צפון קסקייד North Cascades National Park
- מגלים את אמריקה
- 20 ביולי 2017
- זמן קריאה 3 דקות
"בבוקר התעוררתי והיו שמים כחולים ויפים. יצאתי לחצר האלפינית שלי והנה זה היה, כל מה שגארי אמר שזה, מאות קילומטרים של הרים סלעיים מכוסים בשלג טהור, אגמים בתוליים ועצים גבוהים. ומטה, במקום העולם, ראיתי ים של ענני מרשמלו שטוחים כגג המתפרשים על פני קילומטרים רבים בכל כיוון, מכסים את כל העמקים, מה שמכנים עננות נמוכה, בקצה ההר בו הייתי, בגובה של 2000 מטרים,כל זה היה הרחק מתחתי ..."
כך תיאר הסופר הקנדי ג'ק קרויק, ששימש כשומר יערות בפסגת הר האשליה במשך הקיץ של שנת 56', את החלק הצפוני של רכס הקסקייד, "האלפים האמריקאים".
פסגות הרים מחודדים המתרוממים כמעט אנכית מעמקים מיוערים והמעוטרים בקרחונים, מפלים גועשים הצונחים מההרים אל העמקים, כרי דשא מרהיבים, פריחה צבעונית ואגמים בצבעים בוהקים.
את כל אלו, והרבה יותר, תוכלו למצוא בפיסת ארץ בראשית זו, שמרוחקת רק שעתיים וחצי נסיעה מהעיר הגדולה סיאטל.
מעל ל-300 קרחונים יש בהרים מבודדים אלו, יותר מבכל פארק לאומי אחר מחוץ לאלסקה.
אפילו בפארק הלאומי הנושא את השם 'גליישר' אין כל כך הרבה קרחונים.
וזהו אחד מהפארקים הלאומיים הפחות מתוירים בארצות הברית. מה שיעניק לכם חווית טבע נטולת ההמון.
התיישבות נרחבת של אנשים מעולם לא הייתה כאן תודות לתנאי השטח הקשים.
סוחרי פרוות באו והלכו, מגלי הזהב הגיעו ולא מצאו פה כלום ואפילו לתעשיית העץ הידועה לשמצה היו ההרים קשים מידי, מה שהשאיר את החלק הצפוני של הקסקייד, צמוד לגבול הקנדי, כדוגמה לאיך היה נראה השטח לפני התיישבות האדם הלבן.
עדות לכישלון ההתיישבות כאן, תוכלו למצוא בשמות ההרים. הר הטרור, ההר המאתגר, הר הזעם, הר היאוש, הר הייסורים ופסגת האומללות. כולם שמות שהוענקו על ידי המגלים הראשונים, שהתמודדו עם השטח התלול.
עולם החי בטריטוריה פראית זו עשיר ביותר. חיים כאן זאבים, דובי גריזלי ודובים שחורים, גרגרן הידוע בשמו הלועזי וולברין, אריות הרים, חתולי בר וחתולי פרא. זו גם ארצו של הנשר הקירח, שלעתים קרובות תראו אותם דואים מעל העצים ונוחתים בראשיהם במקומות הקינון שלהם.
פארק זה מורכב משלושה חלקים, שניים מהם מוכרזים כאזורי שיקום
Recreation Areas. אזור השיקום של אגם רוס ואזור השיקום של אגם שלן.
אגם שלן, הוא האגם השלישי בעומקו בארצות הברית. האגם נמתח לאורך כשמונים ושמונה קילומטרים עמוק אל תוך ההרים. כפיורד ארוך הוא תזכורת לפעילות הקרחונים שהתרחשה כאן בעידן הקרח האחרון והשאירה את חותמה באגם.
בקצהו של האגם נמצא הכפר הקטנטן Stehekin שהוא נקודת המוצא אל אזור השיקום של אגם שלן, חלק מהפארק הלאומי.
אל שטקין לא ניתן להגיע ברכב מכיוון שאף כביש לא מגיע אל כפר קטן זה. דרך ההגעה היחידה היא במעבורת מהעיירה שלן שמפליגה במשך שעתיים וחצי עד ארבע שעות בנופים מרהיבים של האגם וההרים וחולפת על פני מספר מפלים לפני שעוגנת במזח הקטן של הכפר, בו יש מרכז מבקרים קטן, חנות נוחות ומסעדה.
ממול מרכז המבקרים יוצא האוטובוס שנוסע לאורך הכביש היחיד בעמק ומוביל אל האתרים שלאורכו.
בדרך עוצר האוטובוס במאפייה נפלאה ובחנות ירקות אורגניים מפורסמת גם היא.
Rainbow Falls, מפל הקשת, הוא מפל מים מרהיב בגובה של 95 מטרים. אחד מהמפלים הרבים מספור הממוקם בחבל ארץ זה.
Winthrop היא עיירה קטנה המעוצבת כעיירת בוקרים וממוקמת על הכביש הראשי שחוצה את הפארק - כביש מספר 20, שהוא לדעת רבים, אחד מדרכי הנוף היפות באמריקה.
Washington Pass Overlook, מצפה מעבר ההרים וושינגטון, הוא מצפה נוף המעניק למבקריו פנורמה נהדרת על ההרים הגבוהים, העמקים והכביש המתפתל מטה.
בהמשך הכביש, נמצא מסלול ההליכה אל מעבר מייפל Maple Pass.
מסלול מעגלי שמטפס מעל לקו העצים ונותן מספר תצפיות מדהימות על הרי הגרניט הגבוהים של רכס הקסקייד, על עמקים ירוקים, אגמים צלולים וקרחונים ששוכנים בנחת על פסגות ההרים. זהו מסלול מעגלי של 12 קילומטרים עם עלייה של 610 מטרים. לא קל במיוחד, אך כזה שמעניק תמורה לכל צעד ונותן דוגמה מדהימה ליופיו של רכס ההרים.
Ross Lake, אגם רוס, הנמתח מהכביש הראשי עד אחרי הגבול הקנדי, כל כך יפה, שקשה להאמין שלמעשה הוא אגם מעשה ידי אדם.
גבוה מעל האגם, מתנשאת פסגת פסגת האומללות, שגובהה 1860 מטרים. הגעה אל בקתת התצפית שבראש ההר היא חוויה מהמיוחדות בפארק.
Diablo Lake, אגם דיאבלו, הוא עוד אגם מלאכותי. צבעו הטורקיז המדהים של האגם מגיע מסלעים שנכתשו לאבקה דקה על ידי הקרחונים שמסביב והוסעו לאגם על ידי הגשם, הפשרת השלגים והנחלים שזורמים אליו.
זהו יעד מצוין לשיט בקיאק או בקנו ואת יופיו המרהיב אפשר לראות מנקודת התצפית
Diablo Lake Overlook.
Thornton Lake, אגם טורנטון, הנח לו בין ההרים, הוא כמו שאמר מטייל אחד, "גן עדן". אורכו של המסלול המוביל אל אגם זה הוא 8 קילומטרים. אך אל תתנו לאורכו לשטות בכם, הוא קשה למדי.
לשביל יש שלושה חלקים נפרדים:
החלק השטוח, על שבילים מסומנים היטב; החלק בו מטפסים מעלה, דרך צמחייה ירוקה ועצים שעל קו הרכס בראשי ההרים; והחלק מטה אל האגם הצלול, בצבע כחול בוהק, הנראה כמראה למראה העצים ירוקי העד וההרים המושלגים שעומדים מאחוריהם ומשתקפים בו.
ניתן לסיים את המסלול כולו ביום אחד, מאומץ מאוד. אך השיגו אישור ללינת שטח ולונו באתר המחנאות שעל שפת האגם, גם בשביל הליכה רגועה יותר ועל מנת ליהנות מהיופי שסביב ואווירת הלינה בחיק הטבע.
הכביש ממשיך להתפתל לאורך נהר הסקגיט, חולף על פני מרכז המבקרים, עד שיוצא מהפארק לכיוון הים,
שם גם נגרמת ההרפתקה הנפלאה בפארק הלאומי צפון הקסקייד.
Comments